רוב האוכלוסיה שמעה יותר על המושג פשיטת רגל מאשר על איחוד תיקים או פרישת חוב לתשלומים. אולם, התקלות עם מושג זה של פשיטת רגל אינה תואמת ברוב המקרים את המידע אודותיו.

איחוד תיקים ופריסת חוב לתשלומים – מה הם?

כאשר נגד אדם פתוחים מספר תיקים בהוצאה לפועל לפיהם עליו לשלם סכומים שונים לאנשים ו/או גופים שונים, מופעלים עליו לחצים רבים ומגוונים. על מנת להקל על החייב הוקמו הליכי איחוד תיקים בהוצאה לפועל. מטרתם לאפשר תשלום מרוכז מצד החייב לכלל נושיו (האנשים או הגופים הזכאים לתשלום) בתשלומים שיקבעו לפי יכולתו האמיתית של החייב, וזאת תחת פיקוח לשכת הוצאה לפועל אחת ותיק הוצאה לפועל אחד.

לבקשה שכזו של איחוד תיקים ישנם תנאים, אשר בניהם ובין מטרתם, גילויי מלא של החייב אודות מצבו הכלכלי וכן ביצוע תשלום קטן יחסית מכלל חובותיו (3%) כמעין "דמי רצינות".

הניסיון מלמד כי חייבים רבים אשר פתוחים נגדם הליכי הוצאה לפועל, בין באיחוד תיקים ובין אם לאו, לא תמיד יצליחו לשלם את מלוא חובם. הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי לחוב העומד בהוצאה לפועל מתווספים ריבית והצמדה. בתיקים בעלי נפח קטן בעיה זו אינה משמעותית, ואולם בתיקים על סכומים גבוהים הריבית וההצמדה תופסים תפקיד נכבד מאוד.

לצורך המחשה אספק דוגמא.

קיים חייב אשר נגדו עומדים תיקים הוצאה לפועל המסתכמים בסך 250 אלף שקלים. אותו אדם עובד ומשתכר בסך 4,000 ₪ לחודש. הוצאותיו המותרות ובניהם שכירות עבור דירה מגורים, מיסי עירייה, חשמל, מים וכלכלה עומדות על 3,300 ₪. משכך לאותו אדם יש יכולת לשלם עבור חובותיו 700 ₪ בחודש. למען הנוחות ניקח עומדן לפיו הריבית וההצמדה הינם 5% שנתית. אם כך עבור כל חודש מדובר בכ-0.42 אחוז.

לפי נתונים אלה כל חודש מתווספים לתיקים בהוצאה לפועל ריבית והצמדה בשיעור של כ-1,000 ₪, בעוד החייב משלם רק 700 ₪. משמעות הדבר הינה כי בכל חודש חובו של האדם רק יגדל, ומשכך, החייב בחיים לא יצליח לפרוע את חובו.

מלבד העובדה שהחייב לא יצליח לפרוע את חובו והינו מוצא עצמו משועבד כל חייו, בעת בקשתו לפריסת חוב בהתאם יכולותיו, הוא ועוד רבים אחרים "יזכו" לסטאטוס של "חייב מוגבל באמצעים" ועם הגבלות שונות לרבות הגבלת שימוש בשיקים ובכרטיסי אשראי, פרטיו ירשמו במרשם הפתוח לכלל הצימוד, יוגדר כחייב מוגבל בבנק ישראל ועוד.

כאן עולה לבדיקת אפשרות בחירה בהליך של פשיטת רגל.

הליכי פשיטת רגל די דומים למצב של איחוד תיקים. השוני העיקרי הוא האפשרות לאחר תקופה לבקש הפטר, ולפיו כל חובותיו של פושט הרגל נמחקים וזה מתחיל במעין חיים חדשים.

בין החסרונות של הליכי פשיטת הרגל נמנים העובדה כי יש להגיש דוחות חודשיים ונתונים לביקורת על אותם הוצאות שאולי לא יראו בעין טובה. כמו כן, בעל סטאטוס של פושט רגל "זוכה" לפרסום במאגרים הפתוחים לעיון הציבור לפיו הינו או היה בהליך של פשיטת רגל ולכך מתלווים סטיגמות חברתיות שונות.

לכן, בטרם בחירת הליך זה או אחר יש לערוך בדיקה מעמיקה אודות המצב בו נמצא החייב ולשקול היטב איזה הליך יספק את התוצאה הטובה והמתאימה ביותר.

*האמור אינו מהווה יעוץ משפטי ואין לראות בו כתחליף לייעוץ. על כל מקרה להיבחן לפי נתוניו.